גובה הפיצוי בגין נכות כתוצאה מרשלנות רפואית עשוי לעמוד על מיליוני ₪, ונועד הן לפצות את הנפגע על נזקיו והן לאפשר לו לקיים חיים בכבוד, שיקום וסיוע אישי. הפיצוי הוא נגזרת לקביעה כי אכן התקיימה רשלנות רפואית שהובילה לנכות, והתחשיב אינו מבוסס על תחושות בטן, כי אם על עקרונות משפטיים וכלכליים, ראשי נזק מוכרים והערכות מקצועיות של מומחים רפואיים ואקטוארים.
חישוב פיצויים בגין נכות הנובעת מרשלנות רפואית מבוסס על העיקרון של "השבת המצב לקדמותו", השואף להעמיד את הניזוק במצב בו היה נתון אלמלא אירוע הרשלנות. הפיצוי מורכב משקלול של הנכות הרפואית והתפקודית ותרגומן לראשי נזק ממוניים (כגון הפסדי שכר והוצאות) וראשי נזק לא ממוניים (כגון כאב וסבל, קיצור תוחלת חיים ופגיעה באוטונומיה).
תביעות רשלנות רפואית הן מהתביעות המורכבות ביותר בתחום הנזיקין. כדי לבסס תביעה כזו בצורה נכונה, צריך לבחון לעומק את המסמכים הרפואיים, להבין מה היה אמור לקרות מבחינה מקצועית, ולהראות איך ההתנהלות הרפואית גרמה לנזק בפועל. גם הערכת גובה הפיצוי דורשת בדיקה מדויקת, משום שכל פרט יכול להשפיע על התוצאה הסופית.
בדיוק במקרים כאלה יש משמעות לניסיון של עורך הדין שמלווה את התיק. עורכת הדין דורית פילו עוסקת בתחום הרשלנות הרפואית ומלווה נפגעים בתיקים שבהם נדרש חיבור בין הבנה משפטית, ניתוח רפואי ובחינה מדויקת של הנזק. לקריאה מורחבת על המומחיות והניסיון של עורכת הדין דורית פילו, ניתן להיכנס לעמוד הבא: https://dplaw.co.il/about/
המנגנונים והפרמטרים המרכזיים לחישוב הפיצוי:
הבסיס לחישוב הפיצוי מתחיל בהבחנה בין שלושה מושגים שאינם בהכרח חופפים:
● נכות רפואית- נקבעת על ידי מומחים רפואיים, מהווה את נקודת המוצא המשקפת את הליקוי הפיזי או הנפשי האובייקטיבי.
● נכות תפקודית- מבטאת את מידת ההגבלה של פעולות הניזוק עקב נכותו הרפואית, בתפקודו היומיומי ובעבודתו. נבחנת בהתאם לנסיבותיו האישיות של הניזוק, מקצועו וגילו ונקבעת על ידי בית המשפט.
● אובדן כושר השתכרות- ראש נזק אשר מתמקד בהפסד הממון שנגרם או עלול להיגרם לניזוק עקב נכותו. במקרים בהם הנפגע הוא אדם בוגר ועובד התחשיב יבוצע בהתאמה לשכרו טרם הפגיעה, כולל אופציה להשבחת שכר, ככל שישנה, ובמקרים של קטינים או צעירים שטרם החלו את דרכם המקצועית, החישוב יתבסס לרוב על השכר הממוצע במשק.
ראשי נזק ממוניים
אלו נזקים הניתנים לכימות כספי ומטרתם לכסות הפסדים והוצאות בפועל:
● הפסדי שכר ופנסיה- חישוב הפסדי השכר לעבר (מיום הפגיעה ועד פסק הדין) ולעתיד (עד גיל הפרישה). לחישוב זה מתווסף פיצוי בגין הפסדי פנסיה בשיעור קבוע הנגזר באחוזים מן השכר.
● עזרת הזולת וסיעוד- פיצוי בגין עזרה שניתנה על ידי בני משפחה מעבר לרגיל או עזרה מקצועית בשכר, לעבר ולעתיד, בהתאם לחומרת הנכות: טיפול אישי, טיפול בבית ובילדים (כאשר הנפגע הוא הורה לילדים צעירים), שירותי הסעה.
● הוצאות רפואיות, ניידות והתאמת דיור-כיסוי עלויות טיפולים, תרופות ואביזרים שאינם מכוסים בסל הבריאות, וכן הוצאות עודפות לרכישת רכב מותאם או התאמת סביבת המגורים למגבלות הנפגע.
ראשי נזק לא ממוניים
נזקים אלו נאמדים על ידי בית המשפט לפי שיקול דעתו ואינם דורשים הוכחת הפסד כספי ישיר:
● כאב וסבל- פיצוי בגין הסבל הפיזי והנפשי, המושפע משיעור הנכות, ימי האשפוז וחומרת הפגיעה.
● קיצור תוחלת חיים- פיצוי הניתן במקרים בהם הוכח כי הנכות או המחלה שנגרמו ברשלנות הביאו או יביאו למותו המוקדם של הניזוק. פיצוי זה נכלל בראש הנזק "כאב וסבל".
● פגיעה באוטונומיה- פיצוי בגין עצם שלילת זכות הבחירה של המטופל, למשל במקרים של אי-מתן הסכמה מדעת או אי-יידוע על סיכונים, גם אם לא הוכח נזק גופני ישיר מאותה הפרת זכויות. ככל שיינתן פיצוי בגין כאב וסבל, פיצוי זה נכלל בתוכו.
היוון וניכויים
● היוון- מאחר שהפיצוי ניתן כסכום חד-פעמי עבור הפסדים עתידיים, מתבצע "היוון": התאמת ערך הכסף להיום כדי למנוע פיצוי יתר.
● ניכוי מל"ל: מסכום הפיצוי הכולל מנכים את הגמלאות והקצבאות שהניזוק מקבל או זכאי לקבל מהמוסד לביטוח לאומי בגין אותה נכות.
הליך התביעה וקבלת הפיצוי
הבסיס לכל חישוב הוא אחוז הנכות שנגרם לנפגע. נכות רפואית נקבעת על ידי מומחה רפואי בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי, תוך הבחנה בין נכות רפואית לנכות תפקודית. במקרים רבים הנכות התפקודית היא זו שמשפיעה באופן משמעותי על גובה הפיצוי, ועשויה להיות גבוהה מהנכות הרפואית כפי שנקבעה.
קשר סיבתי
לא כל נכות מזכה בפיצוי ולא כל מגבלה תפקודית ורפואית היא תוצר של רשלנות רפואית. על מנת לבסס זכאות לפיצוי יש להוכיח שהנזק נגרם כתוצאה ישירה מהרשלנות הרפואית ולא מגורמים אחרים, באמצעות חוות דעת רפואית של רופא מומחה בתחום הטיפול.